בר מצווה בימי הביניים

בשבת הסמוכה אחר שנעשה בן י"ג שנה ויום אחד רוב בני בר-מצוה המה החזנים לקרוא

הסידרא / פרשת השבוע בציבור, ומתחילין "ויעזור ויגן" בניגון יפה... ויש נערים

בר מצווה שקולם ערב ובקיאים להתפלל בציבור ומתפללים בכניסת שבת "ברכו" ושחרית

ומוסף, את כולם או איזו תפילה שיוכלו... והאב מלביש את בנו לבר-מצווה מלבושים חדשים

ונאים, ומלבישן בכניסת השבת. ובמנחה בשבת עושה לו סעודה, ואין השמש קורא לסעודה

ההיא, רק שעה אחת קודם מנחה הנער בר-מצווה קורא את הקרואים למצווה... ואומר לכל אחד

שיסעד עמו הסעודה השלישית של סעודת בר-המצווה.

[מתוך: "על סף הנעורים", ספר לבר-מצוה, ערוך בידי א. רוזנצוויג, א. אשמן, ב. אביבי, 1943]