google-site-verification: google77f5fad91e8f4e96.html
 
בלילה

אברהם חלפי

בַּלַּיְלָה נָפְלוּ צִפֳּרִים מִן הַקֵן,

וְעֵצִים רָעֲדוּ בַּלַּיְלָה.

וְהַחַיִּים הַגְּדוֹלִים נִהְיוּ קְטַנִּים

וּבָכוּ לִחְיוֹת.

אוּלַי לֹא הָיָה עוֹד דָּבָר בָּרָקִיעַ.

אוּלַי מֵעוֹלָם לֹא הָיָה בָּרָקִיעַ דָּבָר.

וְרַק מִישֶׁהוּ,

כְּצִפּוֹר שֶׁנָּפְלָה מִן הַקֵּן,

דִּמָּה לִמְצֹא בָּרָקִיעַ דָּבָר.

וְלַבְּכִי הָיָה טוֹב כִּי עוֹדֶנּוּ בֶּכִי,

וְטוֹב לַדְּמָעוֹת - כִּי דְמָעוֹת הֵן.

בַּלַּיְלָה,

תָּמִיד בַּלַּיְלָה,

שׁוֹאֵג סַעַר אֵיתָן

וּמַכֶּה עַל לֵב הָעֲנָפִים.

וְנִזְכָּרִים הָעֲנָפִים כִּי לִבָּם כּוֹאֵב.

וּמִישֶׁהוּ כְּצִפּוֹר שֶׁנָּפְלָה מִן הַקֵּן

וּכְעָנָף שָׁבוּר,

שֶׁאֵינוֹ יִוֹדֵעַ מִי הוּא, מִי הוּא, מִי הוּא -

נוֹפֵל גַּם הוּא.

Literature, Poetry, Theory/
אבלות
More >