על הקדיש בקיבוץ
את ראשית הקיבוץ אפיינה המגמה של התנערות אידאולוגית מן הדת והמסורת. בחלק מן הקיבוצים לא נהגו לומר קדיש על קברו של המת, וטקס הקבורה הקיבוצי כלל בעיקר הספד אישי, דברי שירה או קריאה מתאימים. אולם בחלק מן הקיבוצים התעורר הצורך בטקסט קבוע, נוסח הקדיש, שיאמר בטקסי אבל .
במספר קיבוצים נעשו נסיונות לנסח "קדיש" שיבטא את רוחם ואמונתם של החברים. עם השנים, תוך כדי דיון וויכוח על הקדיש, שבו בקיבוצים רבים גם לקריאת הקדיש המסורתי.
המתנגדים ל"קדיש" המסורתי ראו בו טקסט דתי שאינו מעלה כלל את האדם ופועלו, מהלל את בורא העולם ומעלה על נס ערכים שאינם הערכים הקיבוציים – הומניסטיים.
לעומתם טענו המצדדים בקריאת ה"קדיש" המסורתי כי הטקסט המסורתי מאפשר את הקשר והזיקה למסורת היהודית לדורות הקודמים ולכלל ישראל, ושיש בצלילו המתנגן של הטקסט
העתיק יכולת לגעת ברובד רגשי, מעבר לתכנן של המילים.
אנו מביאים לכם כאן כמה נוסחים של "קדיש" קיבוצי:
קדיש מקיבוץ נגבה וקיבוצים נוספים/ שלום סמיד
יתגדל שם האדם יתעלה פועל חייו ויתברך בזיכרוננו
על צרור מעלליו בימי חלדו ועל המעש שלא הספיק להשלימו.
על החלומות שניטוו - ונמוגו
ועל סגולת יקר ואף חולשת אנוש שנגוזו מבעד לדוק הערפילי של הזמן.
יזהיר זכר האדם והדי חייו כזוהר הרקיע בליבנו ושמו לפני שמש ינון
כי מותר האדם הוא הזיכרון מעבר למחיצות הזמן.
לא בחושך שמו יכוסה. צוו המשך החיים יצמיח פורקן לכאבנו המשוקע.
הזמן במהלכו ירחם. וננצור את כל פרי חייו לימים רבים.
יתגדל וישתבח. יהי שמו לעולם, לפני שמש ינון שמו" (תהילים ע"ב, 17)
מעין קדיש "תהילי עין שמר" / עלי אלון
אשרי ההולך בתלם היום-יום הארוך עד קצהו,
אשרי הנאמן אשר ללא ליאות כיתף את המשא הכבד,
אשרי הבונה, הנוטע, מעמיק השורש,
עב הגזע, אשר גם ליבו, חלבו ומאודו הפריחו את האדמה.
אשרי המגשים חלומות נעוריו
הילוכו כבד - אבל ליבו כציפור בין העפאים.
אשרי העוצם עיניו וסביבו שחוק-ילדים
המולת בעלי החיים והכנף, המלאכה והחרושת
ורשרוש העצים אשר נטע.
אויר המולדת ימתק לו, משורת מימיה ועוני לחמה.
אשריו וכי יאסף אל האדמה, ימתקו לו רגבי עפרה
והאדמה אשר חונן והרוה- תשיב לחיקו אהבה.
"קדיש" קיבוץ יגור/ צבי שאר
יתגדל ויתקדש האדם השומר תוחלתו מבוקר חייו עד יומו האחרון.
אשר ליבו לא סג וישר מעשהו, ומגאולה לא נואש.
אשר בליבו סבל העולם ומשמחתו שהוא זיוו בגילויו וסתרו.
לא תיתום עמו תקווה, ודרך ישרים לא תאבד.
יבורך יקר האדם לעד.
יתגדל האדם העברי על אדמתו, ויתקדש החי בזיכרון החיים שנפקדו.
תמו חיים חתומים באדמת יגור, בעמלה, בלב חבריה.
יהי זיכרו לברכה בתוכנו.
More >
